ספא ציפורי רוצה לפנק גם אותך…

מי כבר היה ומכיר את ספא ציפורי? הכתבה הבאה מיועדת בעיקר למי שאינו מכיר עדיין את ספא ציפורי, אבל גם מי שכבר היה לא יוותר…

עד שעברתי לעיר ירושלים, לא ידעתי בכלל כמה מנוכרת תל אביב, עיר הולדתי. גרתי 27 שנים בעיר הזו, ומעולם לא הייתי בקשר עם השכנים, שבקושי ידעתי איך קוראים להם.

אבל איך שעברתי לירושלים, עוד לא הספקתי להעביר את כל הארגזים מהאוטו וכבר אחד השכנים נכנס והציע לעזור.

תוך שבוע בעיר הקודש כבר הכרתי חמישה שכנים והוזמנתי לארוחת ערב אצל אחד מהם.

אין מה לעשות, המנטאליות הירושלמית שונה לחלוטין מהמנטאליות התל אביבית.

כאן, למשל, אתה תכיר את השכנים שלך, אבל בחיים לא תשמע אותם – כי הם באותה המידה קנאים לפרטיות שלהם.

בתל אביב, אני אולי לא מכיר את כל הרחוב אבל שומע אותו. הנה למשל משהו ששמעתי באחת הפעמים, כנראה מהשכנה מעבר לכביש שישבה במרפסת שלה עם חברה שלה בזמן שאני ישבתי בסלון שלי.

"את לא מאמינה מה אסף עשה לי ליום הולדת" היא אמרה.

"אבל חשבתי שהיומולדת שלך זה רק מחרתיים" החברה שלה ענתה לה.

"כן אבל בדיוק זה הקטע! כי אני ביקשתי ממנו שלא יעשה לי אף הפתעה ביום הולדת שלי, למרות שהייתי בטוחה שזה מה שיקרה כי אנחנו אוטוטו חוגגים גם שש שנים. וכדי לשמור על זה מפתיע הוא עשה את זה שבוע שעבר! המטורף!

"בקיצור, ביום חמישי היינו אמורים לנסוע להורים שלי בצפון וקבעתי עם אסף שהוא יאסוף אותי מהעבודה. איזה כמה שעות לפני זה אסף מתקשר אלי ואומר שהוא סיים מוקדם וביקש שגם אני אחתוך מוקדם. סבבה, אני מבקשת מהבוסית שלי לצאת קצת יותר מוקדם והיא עונה שאין בעיה.

"ואז אסף אוסף אותי והכל כרגיל, נוסעים צפונה, מדברים, כאילו לא חשדתי בכלום. פתאום אני קולטת שבאזור של ציפורי אסף פונה ימינה במקום להמשיך לכיוון הבית של ההורים שלי, שזה עוד איזה חצי שעה נסיעה משם.

"אז שאלתי אותו מה העניין כי קלטתי שמשהו חשוד והוא אמר לי שזה סוד ושהוא עושה לי הפתעה. התחלתי להתעצבן עליו חצי בצחוק כזה כי אמרתי לו שאתה יודע שאני שונאת הפתעות. תוך כדי אנחנו מגיעים לאחוזת ציפורי, שזה כזה ספא ענק שנמצא בציפורי, עם אחוזה גדולה ומתחם צימרים יוקרתיים מעולם האגדות"

"מה? אסף לקח אותך לספא? איזה גדול!"

"כן, תקשיבי. זה כאילו לא משהו מובן מאליו. הרי את יודעת שאסף שונא מסאז'ים וכאלה ופתאום הוא לוקח אותי לצימר עם ספא ועוד לאחד מה זה מפנק. את לא מבינה, הכל שם ענק כזה עם לובי עשוי מעץ ותוך כמה דקות אנחנו כבר עולים על חלוקים ומסתובבים שם במתחם כאילו היינו באלפים או משהו כזה.

"אז אנחנו שם, ומקבלים מסאז'ים, ובאיזה שהוא שלב החלטנו ללכת לצימר הפרטי שלנו. צימר שהוא בעצם ביקתת עץ כזו. אסף סידר לנו פינוק של בקבוק יין ונכנסו איתו לג'קוזי.. אחותי – ערומים לגמרי בג'קוזי בציפורי אחרי מסאז' מפנק. אני אומרת לך, באותו רגע חשבתי שזה לא יכול להיות יותר טוב מזה. או-הו כמה שטעיתי".

"מה? מה? אני לא מבינה"

"אז סתמי רגע ותקשיבי. בקיצור אני בג'קוזי והבקבוק כבר מזמן גמור ואנחנו גם מתים כבר ללכת להתכרבל במיטה ואז אסף יוצא רגע ואומר לי שהוא שניה חוזר. וכשהוא חוזר, הוא פתאום כורע ברך ושולף טבעת".

בקטע הזה הן התחילו לצרוח כמו משוגעות ואני הפסקתי להקשיב.

תבינו, שזה מחזה די נפוץ בתל אביב. אז עכשיו אתם מבינים כמה המנטאליות התל אביבית שונה מהירושלמית?

תגים: , , , , , , , ,

כתיבת תגובה